New Book: Levine, Center and Periphery in Israeli Literature (in Hebrew)

Levine, Daphna. The Third Space. Center and Periphery in Israeli Literature. Tel Aviv: Resling, 2016 (in Hebrew).


ניתוח ספרות בכלים מרחביים הוא אתר בלתי נדלה להבנת המורכבות החברתית העומדת בבסיס הייצוגים התרבותיים. מטרתו של ספר זה לשרטט את המרחב המופיע כרקע, להפוך אותו לרטורי ולחשוף באמצעותו רכיבים שהטקסטים הספרותיים מבקשים להדחיק. הדיון בכלים מתחום חקר המרחב הנו פורה במיוחד בהקשר של הספרות הישראלית, שכן ספרות זו נכתבת במסגרת השיח הציוני שמאבק מרחבי מתמיד מתחולל בו. אולם הדיון פורה לא רק כשהספרות שותפה לפרויקט של רכישת הבעלות על הטריטוריה, אלא גם כשהיא מתנערת כביכול מהטריטוריה ומתרכזת באינדיבידואל, במרכז או במערב, תוך כדי הדחקה והשתקה של המרחב ה”אחר”, או תוך כדי יצירת רב-תרבותיות ופוליפוניה אתנית מדומה. או-אז מתגלה המרחב המדומיין כתמונת ראי ליחסי כוח בין מרכז לפריפריה.

הייצוגים המרחביים הספרותיים מאפשרים לבחון כיצד מתעצבות תרבויות מוכפפות תוך כדי הפנמה של ערכי התרבות ההגמונית, תהליך המלווה ביצירת מרחב (פיזי ולשוני) היברידי שלישי שבו מובנת זהותם תוך כדי “זיהום הדדי”, על פי מונחיו של הומי באבא. יחסי הגומלין בין המרכז והפריפריה יופיעו בספר זה כאתר דינמי הנמתח מעבר לדיכוטומיות הבינאריות, תוך כדי ניתוח לא צפוי של שלוש יצירות ישראליות: “חמסין וציפורים משוגעות” מאת גבריאלה אביגור-רותם, “שום גמדים לא יבואו” מאת שרה שילה, ו”ככה אני מדברת עם הרוח” מאת סמי ברדוגו.

דפנה לוין היא אדריכלית; בוגרת המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה “בצלאל” ומלמדת בה; בעלת תואר ראשון ושני בספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית.




New Article: Lerman & Omer, Urban Area Types and Spatial Distribution of Pedestrians

Lerman, Yoav, and Itzhak Omer. “Urban Area Types and Spatial Distribution of Pedestrians: Lessons from Tel Aviv.” Computers, Environment and Urban Systems 55 (2016): 11-23.





This study examines the role of two urban area types – traditional and contemporary – with regard to pedestrian movement volume and distribution. This study focuses on four dimensions of urban areas which have potential influence on pedestrian movement: (i) a spatial dimension based on road network structure; (ii) a functional dimension of land uses such as retail fronts; (iii) a physical dimension of road sections; and (iv) a demographic dimension of population and employment densities. Four research areas in Tel Aviv are examined and each of these areas is divided to two adjacent sub-areas — a traditional sub-area and a contemporary one. The aim is to clarify: (i) the character of urban areas that were created following different urban design paradigms; (ii) the relative contribution of the spatial, functional, physical and demographic dimensions to pedestrian movement in urban areas of different types. The findings show significant differences between adjacent traditional and contemporary sub-areas. Specifically, traditional sub-areas have higher levels of spatial connectivity and retail fronts distribution as well as higher pedestrian movement volume. The spatial dimension has the strongest overall connection to pedestrian movement, and particularly for traditional sub-areas, while the physical dimension has the strongest connection to pedestrian movement for the contemporary sub-areas.


New Article: Grassiani, Moral Othering at the Checkpoint

Grassiani, Erella. “Moral Othering at the Checkpoint: The Case of Israeli Soldiers and Palestinian Civilians.” Critique of Anthropology 35.4 (2015): 373-88.


In many ways the Palestinian civilian is the ultimate or significant ‘other’ for the Israeli soldier serving in the Occupied Palestinian Territories (OPT). (S)he is the one who will be stopped, checked, controlled and at times arrested. (S)he is the one who negotiates, pleads, begs and sometimes curses the soldier. This other represents, amongst other things, disorder for the soldiers. (S)he becomes the ‘face’ of the hardship, the frustration, anger, doubt and boredom the soldiers associate with their work within a military occupation. To regain a sense of order, control and normalcy soldiers construct the military checkpoint as a ‘moral geography’ where the Palestinian is actively ‘othered’. In this paper I will explore how moral boundaries are drawn along these physical borders in a landscape of conflict, while not losing sight of the symbolic meaning of this border. I will do this by exploring the way Palestinians are made into a moral other by Israeli soldiers, in an effort to create a certain sense of order, at the checkpoint. I will first discuss the checkpoint as a site of ‘moral geography’ that enhances and legitimizes these processes of othering that I will explore next. Finally, I will discuss the way Palestinians are made into a moral other, while tracing this back to a moral discourse that is geared to establish a ‘normalized’ self.




New Article: Harris, Opening Up Geographies of the Three-Dimensional City

Harris, Andrew. “Vertical Urbanisms. Opening Up Geographies of the Three-Dimensional City.” Progress in Human Geography 39.5 (2015): 601-20.





This paper develops a more diverse and multi-dimensional agenda for understanding and researching urban verticality. In particular, it argues for vertical geographies that encompass more than issues of security and segregation and are not necessarily framed by the three-dimensional politics of Israel/Palestine identified by some commentators. In opening up a wider world of vertical urbanisms, the paper outlines three key approaches: close attention to where urban verticality is theorised and the relationship between power and height, the importance of ethnographic detail to emphasise more everyday verticalities and disrupt top-down analytical perspectives, and geographical imaginations that carefully attend to the myriad spatial entanglements of the three-dimensional city.