Bulletin: Israeli Music

Journal ToC: Pe’imot 3 (2016):

כתב העת פעימות מהווה צוהר אל עולם המוזיקה והמחקר המוזיקולוגי בתוך הקשריו לשיח התרבותי העכשווי בארץ. המשתתפים בכתב העת קשורים בתחום המוזיקולוגיה – חוקרים וסטודנטים מתקדמים, מלחינים ומבצעים. המאמרים מכוונים לקהל מגוון: למוזיקאים, למוזיקולוגים ולכל שוחר מוזיקה, לאנשי ספרות, אמנות וקולנוע ולחוקרי חברה ותרבות.

• ראובן סרוסי: כמה דברים על אריק שפירא
• אסף שלג: לחשוב מחדש על דברי הימים של המוזיקה האמנותית הישראלית (וגם על יוסף טל)
• יוסף גולדנברג: שתי רביעיות כלי קשת ישראליות מודרניות מוקדמות: “קשתות קיץ” מאת צבי אבני ו”תהלים” מאת עדן פרטוש
• ענת רוזנשיין-ויקס: השאלות, שילובים ו”הלחנה מחדש” בשלוש יצירות מאת בטי אוליברו
• הילה טמיר-אוסטרובר: התגלמות הטראומה באופרה “פנימה” מאת חיה צ׳רנובין
• שושנה זאבי: הפואטיקה של חוויית הסף בשירה ובמוזיקה (“השער האפל” – דוד פוגל ואייל אדלר; “הכרמל האי-נראה” – זלדה וינעם ליף; “ציפור כלואה” – יאיר הורוביץ ומנחם ויזנברג)
• אור שמש: שיחה עם ראובן סרוסי
• אופיר אילזצקי: בקצה המדבר: שיחה עם אריק שפירא
• מירה זכאי: שיחה עם עודד זהבי
• ג’ונתן גולדמן: חיפוש אחר אינטראקציות: שיחה עם עופר פלץ

 

Articles

• Uri Dorchin, Authorship, subjectivity and resistance in the mainstream: A lesson from Israeli rap
• Al-Salim Farid, Music and Politics: Popular Music in Palestine and Israel Since 1967

Events

Ilana Webster-Kogen (SOAS), “Ethiopian Music in Tel Aviv: Performing Otherness along Levinski Street,” Feb 9, 2017, 4pm. Centre for Jewish Studies, University of Manchester

New Article: Shelleg, Holocaust Imageries in Late Israeli Art Music

Shelleg, Assaf. “Abandoning Representations: Holocaust Imageries in Late Israeli Art Music.” Dapim (early view; online first).

 

URL: http://dx.doi.org/10.1080/23256249.2016.1131021

 

Abstract

Discussing mechanisms of representation in modern Jewish art music in general and post-Holocaust commemoration music in particular, the article examines the dilution of musical signs in Holocaust-related works penned by Israeli composers Noam Sheriff, Ruben Seroussi, and Tzvi Avni. Written within the span of thirteen years, between 1985 and 1998, these works include Sherrif’s (b. 1935) Mechaye Hametim (He Who Revives the Dead, 1985); Seroussi’s (b. 1959) A Victim from Terezin (1995; based on excerpts from Gonda Redlich’s Terezin diary); Avni’s (b. 1927) Se questo è un oumo (1998; a setting of poems by Primo Levi); and Avni’s From There and Then (1994–1998). The compositions under discussion unfold a continuum of aesthetic approaches ranging from postromantic trajectories that stitch musical signs on nationalist teleological constellations (Sheriff), through conscious non-redemptive formulations (Seroussi), to compositional emphases on the migration and translocation of Jewish musics rather than affixed signs of otherness (Avni). The dilution of Jewish musical markers not only attests to the composers’ abandoning of representational apparatuses, but also necessitates a broader look at the dialectical movement of Jewish musics before, during, and after the Holocaust, lest these sounds become objectified or otherwise overshadowed by nationalist constellations.